גמרא
פירוש
אָמַר אַבָּיֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבִּי עֲקִיבָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בתוספות בד״ה ההוא מיבעי׳ כו׳ אע״ג דמאת הקודש קא דרשת כו׳ עס״ה. ולולי דבריהם נ״ל דקושטא דמילתא עיקר ילפותא היינו מאת הקודש אלא דממילא משום הך דרשא איצטריך נמי למכתב ונתן דלא סגיא בלא״ה דאורחא דקרא הוא כמ״ש התוס׳ בכמה דוכתי אלא דאבא שאול דלית ליה האי דרשא מייתר ליה כוליה קרא דונתן לכהן את הקודש דבלא״ה פשיטא דתשלומין קרן וחומש לכהן כדכתיב וחמישיתו יוסף עליו משו״ה משמע ליה מקרא יתירא היינו למידרש מיניה דבעינן שוה פרוטה. ובזה נתיישב׳ גם כן קושיית התוספות בדיבור הקודם דנהי דאשכחן בכמה דוכתי דשייך נתינה אפילו בפחות משוה פרוטה מ״מ הכא מקרא יתירא קא דריש כנ״ל:
בד״ה מעילה שלא חייב כו׳ תימא נימא היא הנותנת כו׳ עס״ה. ע׳ במהרש״א ומהר״ם שהאריכו בביאור כוונת התוספות בהאי דמיהו קשה לר״י. מיהו לולי שאיני כדאי מ״מ ללמוד אני צריך דלכאורה תירוץ התוס׳ דחוק מאד במ״ש דשפיר פריך בלא״ה ומאי שפיר בלא״ה דהא לפי האמת הוא להיפך דכיון דמסיק דמעילה חמורה פשיטא דיש לפוטרה מקרבן במזיד משום דהיא הנותנת אם לא שנאמר דכוונת התוספות דהאי לא אם אמרת היינו דבעי למימר דממ״נ איצטריך קרא דבשגגה אי מסברא דהיא הנותנת ואפילו את״ל דליתא להך סברא נמי איצטריך משום דאיכא למימר דמעילה חמורה אלא שכל זה דוחק. לכך היה נ״ל דקושיית התוספות מעיקרא ליתא דאיכא למימר דדוקא לענין גלות אמרינן הך סברא דהיא הנותנת כיון דשגגה זו נשתנית משאר שגגות שנתנו לכפרה משא״כ בזו שמסורה לב״ד לדונה בגלות דמה״ט קרי לרוצח חמורה לגבי שאר עבירות כדאיתא בפרק אלו נערות דף ל״ז ע״ב וכיון דאפילו בשגגות קפיד קרא דלא להוי ליה כפרה כ״ש היכא דאינו שוגג גמור. משא״כ בשאר חייבי כריתות שאף המזיד שלהם אין עונשן מסור לב״ד ואם עשה תשובה נפטר אף מכרת כדכתיב ונכרתה הנפש ההיא עונה בה לא אמרת אלא בזמן שעונה בה. ואם כן לפ״ז מצינו דאית ליה כפרה אפילו במזיד ע״י תשובה ואם כן היה מהדין דעכ״פ קרבן לייתי דהא בקרבן נמי לא הו״ל כפרה אלא אם שב מידיעתו וכ״ש במזיד ואפילו בעולה שמכפר׳ על חייבי עשה אמרינן בפ״ק דזבחים אי דלא עבד תשובה זבח רשעים תועבה וכיון דאפ״ה פטרה רחמנא בחייבי כריתות בתשובה גרידא ואפילו בלא קרבן והיינו ע״כ משום דלא אשכחן מזיד דמייתי קרבן אם כן מקשה שפיר והלא דין הוא:
ובזה נתיישב גם כן קושיא שניה שהקשו התוספות ועוד ד׳ המביאין על זדון כשגגה יוכיחו כו׳ דשאני התם דאיכא מלקות אפילו הכי גלי רחמנא דלייתו קרבן ולא לילקו כדאיתא בשבועות הפקדון דף ל״ז גבי הזיד בשבועה והתרה בו דמייתי התם נמי ברייתא דנזיר טמא וע״ש בתוספות באריכות. ובזה נתיישב׳ ג״כ מ״ש התוס׳ בסוף הדיבור מיהו קשה לר״י כבר הרגיש בזה ג״כ מ״ז ז״ל לתמוה על קושיית ר״י מהאי סוגיא דשבועות הפיקדון ע״ש ודוק היטב:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ובזה נתיישב גם כן קושיא שניה שהקשו התוספות ועוד ד׳ המביאין על זדון כשגגה יוכיחו כו׳ דשאני התם דאיכא מלקות אפילו הכי גלי רחמנא דלייתו קרבן ולא לילקו כדאיתא בשבועות הפקדון דף ל״ז גבי הזיד בשבועה והתרה בו דמייתי התם נמי ברייתא דנזיר טמא וע״ש בתוספות באריכות. ובזה נתיישב׳ ג״כ מ״ש התוס׳ בסוף הדיבור מיהו קשה לר״י כבר הרגיש בזה ג״כ מ״ז ז״ל לתמוה על קושיית ר״י מהאי סוגיא דשבועות הפיקדון ע״ש ודוק היטב:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush